איך להתנהג כשמשהו מטפס עליך – המדריך המלא!

למי זה לא קרה? אתם יושבים לכם בנחת בסלון או בגינה או במשרד ופתאום מרגישים שמשהו מטפס עליכם. לצערנו אנחנו כבר לא באמת חיים לצד הטבע, כאילו כן, כשאנחנו ברכבת הוא שם בצד ואנחנו בנייד. אבל פעם כשמשהו טיפס על מישהו זו היתה ברכה, זה היה כמו ה-  take away של האדם הקדמון. איזה מגניב, משהו אכיל מגיע היישר אליי הוא חשב, שלח יד וגילה שזו סתם חיטה שנתקעה לו בתחתון העור שלגופו.  

אבל, אנחנו לא מתוכנתים לאהוב שמשהו מטפס עלינו בלי שנדע שזה הילד שלנו או הכלב כשהוא רעב, וגם אז אנחנו לא משתגעים מהתלהבות.

צילום:  John Flannery, מאתר BBC

אז הנה המדריך המלא לאיך להתנהג כשמשהו מטפס עליכם:

 

  1. לרוב זה יגרום לכם לקפוא, לחשוב, "פאק משהו מטפס עליי". אז לא, אל תקפאו תקפצו! מיד! ואז תצרחו, כי זו הטעות של רוב בני האדם, אנחנו מתביישים לעשות פאדיחה בבית קפה ואז נעקצנו וכבר מאוחר מדי. רוצים לחשבן על חשבון החיים שלכם? תעשו את החשבון ותגלו שזה לא משתלם.
  2. אחרי שצרחתם ונופפתם בידיים יש שתי אפשרויות:

אם אתם בישראל: דאגו לא להיות מחבלים, או ערבים או מזרחים (כמוני). אם אתם אחד מהשלושה, נניח השניים האחרונים, דאגו לצעוק איממממלללה ג'ווווק גם אם אתם לא בטוחים איזה סוג של פרוק רגליים זה, סתם כדי שלא תמצאו את עצמכם פרוקי ידיים ורגליים והמון זועם מבצע בכם לינץ בגלל שבמקום "אימממממממאאאלללה" צעקתם משהו שנשמע כמו "אללללללללללה" ואת ההמשך אתם כבר יודעים.

אם אתם מחוץ לישראל: עברו לסעיף 4. בכל זאת, אנחנו לא ברברים. בחו"ל.

 

  1. אם אתם במקום ציבורי, וביצעתם את שתי הפעולות הראשונות כנראה ששברתם משהו. כמה כוסות קפה, כיסא שעף לאחור, עצם בריח של זקנה כשהשתגעתם יותר מדי. זה בסדר להתנצל מיד כשאתם קולטים שזה היה רק הקצה של החוט האדום של באבא סלי שלכם או שערה ארוכה שנשרה על העור החשוף בין רצועות הסנדל. אבל! וזה הטיפ העיקרי של המדריך הזה! בחיים אל תודו שזה לא היה איזו חיית טרף נדירה שמחסלת בעקיצה שקטה. מיד כשקלטתם את הנזק הרב שעשיתם, כולל הדרמה והצעקות. אם אתם לא רוצים לשלם על כל זה, הצביעו לכמה כיוונים במהירות ותשאגו: זה ברח לשם!! ורוצו.

טיפ שלא שמעתם מאיתנו: אם תרוצו לכיוון המדובר בלי לשלם את החשבון, זה ממש לא בסדר, אבל ממש ואנחנו לא ממליצים לעשות את זה אף פעם, אבל…קורה.

 

  1. אם זה ג'וק או משהו כזה נורמאלי, ולא שברתם חצי בית קפה או עצמות פריכות של סבתות נחמדות ביום כיף בקניון. שלפו את הנעל מיד והכו בו בכל הכוח! הטעות של רוב האנשים זה לנסות ולדרוך על הדבר הזה, אבל לא. אנחנו במדריך הזה ממליצים לכם להשתמש דווקא בידיים, כי כשמנסים לדרוך על חרק מזיק כזה או אחר אנחנו הרבה יותר איטיים ובנוסף עלולים ליפול ממש לידו ולחטוף התקף לב. בואו, חבל, תקשיבו למדריך, זה הטיפ הכי חשוב שלו: יש לכם נעל בכמה מאות שקלים בדיוק למטרה זו.
  2. בחייאת דינק, אם זה עצם בלתי מזוהה, איזה פרוק רגליים עם מאה עיניים ושלושה-עשר סוגי רעל בקצה כל אצבע חמישית מתוך מאה שלושים וארבע: אל. אל תצלמו אותו, תעלו לפייסבוק ותכתבו: "הדבר הזה עקץ אותי עכשיו, התנפחה לי קצת הלחי ואני שומע צבעים, מה אתם אומרים, לגשת לקופת החול.." (בשלב הזה כבר האצבעות התקשו ואי אפשר להקליד חביבים וחביבות)

נעקצתם על ידי עצם בלתי מזוהה וכואב לכם? הוא שוכב מעוך ומת בוודאות? אל תיגשו לקופת החולים יא קרועים, בצעו את הסעיפים הקודמים בתוספת: "שמישהו יזמין לי אמבולנס אני מת/ה!!! אני מת/ה!! (אין חובה להקפיד בשלב זה על זכר ונקבה אפשר לערבב, זה גם ככה הסוף שלכם).

 

  1. אם אתם בקניון חכו לאמבולנס. אל תנסו בשום אופן (וזה הטיפ הכי חשוב במדריך הזה!) להגיע לאוטו ולנסות להתפנות לבית חולים. ניסו את זה כבר לפניכם אנשים שכבשו את האוורסט ולא הצליחו. אתם מטושטשים, מבולבלים, משהו טיפס עליכם ואולי נעקצתם, אתם חונים בקומה 2- או 1- ? לא זוכרים נכון? ואיזו שורה זה היה האדומה או שזה היה כתוב אני כבר עיוורת צבעים בשלב הזה, סליחה אדוני איזה צבע העמוד הזה, בום! את מפרכסת בחניון עם כרטיס החנייה ביד, נוזל לך קצף מהפה והמחשבה האחרונה שלך זה: "למה לעזאזל שילמתי על החנייה? אני גם.. ככה.."
    בנינו, חיפוש האוטו בחניון לא מצליח לכם גם בלי עקיצה כזאת או אחרת.
  2. אתם חכמים ונבונים, דילגתם על סעיפים 5 ו-6, יופי לכם. לקחתם את היצור שעקץ אתכם לבית החולים, אתם במיון. האחות בדלפק שואלת בנימוס: "כן נו, מה את רוצה? דברי כבר?" אבל את רוצה רק לבכות כי את במיון אז את מוציאה את החרק שעקץ אותך ומניחה אותו על השולחן, והוא נופל על המקלדת של האחות ונדמה לכולם שהוא עוד חי. בחייאת, מתחנן, בחייאת, זה הטיפ הכי חשוב של המדריך הזה, תייגי את האחות במדריך או הדפיסו אותו מראש ושימו בתיק. זה חשוב מאוד שגם האחות תקרא אותו.

מה, לא?

 

 

 

תגובות:


Copyright © 2019. All rights reserved.

Posted אפריל 11, 2018 by חי בספר in category כתיבת ספרי זיכרונות

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*